הסדרת מעמד צבאי

הסדרת מעמד צבאי

  •   טיפול מול רשויות צבא הגנה לישראל - דחייה/פטור משירות צבאי והכרה במועמד/ת כבן/בת מהגרים
  •  
     


    שירות זה של הסדרת מעמד צבאי​ מיועד לאזרחים ישראלים בלבד, בהגיעם לגיל 16 וארבעה חודשים (לא לפני). במידה וילדיכם מעולם לא עודכן במרשם האוכלוסין הישראלי (אין ברשותו מספר זהות ישראלי ו/או דרכון ישראלי), הוא אינו עולה במערכות הרשויות בישראל, ואין אפשרות או צורך להסדיר מעמד, אלא רק לאחר רישומו כאזרח ישראלי!​ 


    שימו לב כי ניתן להזמין ראיון בזום (וידאו). יש ללחוץ על הקישור לטופס



    Meitavrep (2).png 

    meitav@newyork.mfa.gov.il​


    garin tzabar title.JPG 
     
     
     
     



     
    militarystatus.png 

    1. חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ז, 1986 והסמכות לבצעו בחו"ל​

    "חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ''ז, 1986 והסמכות לביצועו בחו"ל," חל על כל אזרחי מדינת ישראל בארץ ובחו"ל, גם אם יש להם אזרחות נוספת, וגם אם הם מתגוררים דרך קבע בחו"ל. כמו-כן הוא חל על תושבים קבועים בישראל גם אם אינם אזרחי ישראל. חובת השירות הסדיר חלה על כל גבר שנמצא כשיר לשירות והוא בין הגילאים 18 – 29 ועד בכלל. למרות זאת, מי שעבר את גיל חובת השירות הסדיר ולא מילא חובתו במועד שנקבע בחוק – ייחשב כעבריין על החוק ויהיה חייב בשירות צבאי על-פי החלטת שלטונות הצבא". 

    2. רישום והסדרת מעמד צבאי אל מול הנציג הדיפלומטי/קונסולרי

    כל אזרח/תושב קבע של מדינת ישראל, עם הגיעו לגיל 16 וארבעה חודשים, גם אם גר או שוהה מכל סיבה בחו"ל, חייב על-פי חוק שירות ביטחון להסדיר את מעמדו אל מול רשויות צבא הגנה לישראל. מלש"ב ("מיועד לשירות ביטחון") שנקרא להתייצב בצו כללי של פוקד, חייב להתייצב בישראל במקום ובזמן שנקבע לו בצו, אולם אם הוא נמצא בחו"ל הוא יכול להתייצב לצורך רישומו בפני הנציג הדיפלומטי/קונסולרי בנציגות. בעת רישומו הוא רשאי להגיש בקשה לדחיית מועד ההתייצבות לשירות ביטחון.

    הרישום נעשה באמצעות מילוי "טופס לרישום/דחיית התייצבות לשירות ביטחון לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל"

    אם ברצונו של המלש"ב לדחות את שירותו עליו למלא "טופס לרישום/דחיית התייצבות לשירות ביטחון לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל"​ 

    ​ 

     
     

    3.כיצד להגיש בקשה​

    ​א. להדפיס ולמלא את טופס הבקשה ולחתום עליו (טופס שאינו מלא או אינו חתום לא יטופל)​​
    ב. יש לצרף העתקים מצולמים של דרכוני ההורים, ישראלי וזר אם יש, גם דרכונים זרים (אמריקאים) במידה ואחד ההורים אינו ישראלי. 
    הערה: במידה והורי המועמד בסטטוס גרושים, חובה לצרף מסמכי גירושין המעידים על משמורת. 
    two passport copies.png
     
    ​ג. יש לצרף העתק הדרכון הישראלי והאמריקאי  של המועמד לשירות, והעתק של דרכונו הזר (אמריקאי) במידה וקיים. 
    one passport copy.png
     
       
    ד. את המסמכים יש לשלוח בדואר לכתובת הבאה:


     זמן טיפול עשוי לקחת עד 60 ימים!

    ברוב המקרים, הטיפול יסתיים מהר יותר, עם זאת, יש לקחת בחשבון זמן טיפול זה בבואכם לתכנן נסיעה לישראל. רצוי להגיש בקשות בהקדם האפשרי (גיל 16 ו-ארבעה חודשים) ולא לדחות את הגשתן. לא נוכל לטפל במיועדים לשירות אם בזמן זה הם שוהים בישראל. מיועדים בגילאי 19 ומעלה מועברים לטיפול ואישור "מיטב" וכן הטיפול עשוי לארוך זמן רב יותר.  


    פרטים נוספים באתר צבא הגנה לישראל, מידע למתגייסים:

    Meitav.png 
     
     

    4. דחיית שירות ומגבלות ביקור בישראל​

    ​אם יוחלט לדחות את שירותו של המלש"ב כל עוד הוא שוהה בחו"ל עם הוריו, יבהיר לו הנציג הדיפלומטי/קונסולרי את התנאים והמגבלות החלות עליו בכל הנוגע לפרקי הזמן של הביקורים שלו בישראל.
     
     
    חוק שירות הביטחון חל על בעלי האזרחות הישראלית בין אם הם שוהים בארץ ובין אם לא. כלומר, אזרח ישראלי השוהה מחוץ לישראל מחויב גם הוא לשרת בצה"ל.

    חובת התייצבות לרישום

    לפי החוק, כל מיועד לשירות ביטחון, גבר או אישה, השוהה דרך קבע בחו"ל בכל מעמד שהוא, יחויב להתייצב בקונסוליה הקרובה למקום מגוריו (מדובר על מקום מגוריו הנוכחי, לא בישראל), עם הגיעו לגיל 16.04, לשם רישום כנדרש בחוק השירות והביטחון.
    אם שהיתם באותו זמן בישראל, יש להתייצב בלשכת הגיוס האזורית הקרובה ביותר למקום שהייתכם.

    בני מהגרים

    מיהו בן מהגרים?

    בן מהגרים הוא אזרח ישראלי, שנולד בחו"ל או עזב את ישראל למטרת הגירה בליווי הוריו טרם הגעתו לגיל 16. יש לשים לב כי:
    • אם אחד ההורים חי בארץ, על המלש"ב להוכיח כי נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו"ל.
    • אם שני ההורים חיים בארץ, המלש"ב לא יוכר כבן מהגרים.
    • מלש"ב שאינו זכאי למעמד בן מהגרים יהיה רשאי להגיש בקשת לדחיית גיוס לשם סיום לימודים תיכוניים בחו"ל. 
    • מלש"ב שלא מוכר כבן מהגרים, אינו זכאי לדחיית התייצבות - וחייב לחזור לארץ.

     

    לימודים אקדמאים או לימודים בישיבה גבוהה בארץ

    בן מהגרים יכול ללמוד לימודים אקדמיים בארץ מבלי לאבד את מעמדו על פי שנות התקן לתואר כולל עד שנה אחת של מכינה אם יידרש, ולא יותר מ4 שנים סה"כ, בהתאם לתנאים הבאים:
    • אם הוריו שוהים בחו"ל.
    • התחיל לימודים בגיל 17 לפחות.
    • אם הינו בן מהגרים שנולד בחו"ל או היגר עם הוריו טרם מלאו לו 10 שנים.
    • מרכז חייו בחו"ל ולא ניצל "שנת שהייה", אלא אם היה במסגרת תכנית מוכרת של משרד העלייה והקליטה.
    • אם התקבל למוסד המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה או ועד הישבות.
    • יש לשלוח למיטב מסמך מטעם המוסד האקדמאי עם תאריכי התחלה וסיום מדויקים של הלימודים.
    • עד 4 שנים לתואר אקדמאי אחד (ראשון או שני) או 4 שנות לימוד בישיבה בארץ.



    קראתם את המידע בדף ועדיין​ יש שאלות? 
    צרו עמנו קשר בווצאפ ונשמח לסייע: 


    טקסט בלבד!
     שירות המענה בווצאפ נועד לתושבי דרו​ם קליפורניה, נבדה, אריזונה, קולורדו, יוטה, וויאומינג והוואי​