לשון החוק
אזרחות מכוח לידה - תיקון מס' 4 לחוק (תש"ם-1980):
בשינוי לנוסח המקורי של סעיף (4) לעיל, מתייחס התיקון גם למקום הלידה של הילד.
משנת 1980 - לילד שנולד בחו"ל מוקנית האזרחות מכוח לידה, רק אם הוא דור ראשון לאדם שרכש את האזרחות מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות או לידה בישראל.
להלן נוסח סעיף 4(א) לחוק המתוקן:
"אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:-
(1) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;
(2) מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים:
(א) מכוח שבות
(ב) מכוח ישיבה
(ג) מכוח התאזרחות
(ד) מכוח לידה בישראל
לעניין סעיף זה - מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו - דיו שאותו הורה היה במותו אזרח ישראלי".
מכאן שאזרחות מכוח לידה מוקנית:
(א) לילד שנולד בישראל להורה שהוא אזרח ישראלי (מי שנולד בישראל להורה יהודי שאיננו אזרח ישראלי אבל הינו תושב הארץ ורשום במרשם האוכלוסין – מוקנית לו האזרחות הישראלית מכוח שבות (ולא מכוח לידה);
(ב) לילד שנולד בחו"ל לפני 18.11.1980 להורה שהוא אזרח ישראלי;
(ג) לילד שנולד בחו"ל אחרי 17.11.1980 להורה שהוא אזרח ישראלי, בתנאי שאותו הורה קיבל אזרחותו הישראלית מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות או לידה בישראל
מהנאמר לעיל נובע גם כי ילד שנולד בחו"ל אחרי 17.11.1980 להורה שקיבל אזרחותו הישראלית מכוח לידה בחו"ל - לא מוקנית לו האזרחות הישראלית (משום שהוא דור שני שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי שעזב את הארץ). במקרה כזה, חובה לבדוק זכאות לאזרחות של ההורה האחר, לפני הקביעה כי הילוד לא רכש אזרחות עם לידתו.
יודגש, שמי שנולד בישראל להורה יהודי שאיננו אזרח ישראלי אך הוא תושב הארץ ורשום במרשם האוכלוסין - מוקנית לו האזרחות הישראלית מכוח שבות ולא מכוח לידה.