דרכים ואפשרויות להוכחת כנות הקשר של בני זוג:
1. חוזה של דירת מגורים משותפת (שכירות או רכישה), הכולל את שמות בני הזוג.
2. חשבונות משותפים: חשבון בנק, תשלומים לאינטרנט, טלפון, חשבונות אחרים, תשלומי מסים - הכוללים את שמות בני הזוג.
3. הסכם זוגיות משפטי (יש מדינות המכירות משפטית בבני זוג. במדינת ישראל מכיר בית משפט לענייני משפחה בבני זוג כ- 'ידועים בציבור').
4. פוליסות של ביטוחים משותפים: ביטוח חיים, ביטוח דירה וכל ביטוח אחר הכולל את שמות בני הזוג, ביחד.
אפשרויות אלה של הוכחת כנות הקשר נחשבות כהוכחות 'חזקות'.
הוכחות נוספות לכנות הקשר:
5. תמונות משותפות הנושאות תאריך (אפשרות שקיימת במכשירי הטלפון הניידים, במצלמות הדיגיטליות וברשתות התחברתיות).
6. ביצוע העברות כספיות בין חשבון בנק אחד לשני (אם לבני הזוג יש חשבונות בנק נפרדים).
7.מנוי משותף למוסדות תרבות (כמו תיאטרון, למשל) וספורט (חדרי כושר).
8. תצהיר מכרים ישראלים - עדות על היכרות עם בני הזוג במשותף (התצהיר חייב להיות חתום מול קרטוריו; יש לצרף צילום ת"ז ופרטי התקשרות, כולל מייל, עם כל ממליץ).
9. הוכחות לטיסות משותפות - כרטיסי עלייה לטיסה, הזמנת כרטיסי טיסה.
10. הזמנות משותפות של בתי מלון, אתרי נופש, דירות RBNB.
11. חשבוניות רכישה של מוצרים, הכוללות את שמות בני הזוג.
12. צילום תעודות מזהות של בני הזוג.
13. כל מסמך אחר שיידרש, לפי שיקול דעת הקונסול, בהתאם לנסיבות המקרה.
אפשרויות 1-4 של הוכחת כנות הקשר נחשבות כהוכחות 'חזקות'.
- אם יש הוכחה 'חזקה' אחת - יש להוסיף לפחות ארבע הוכחות נוספות מהרשימה.
- אם אין הוכחות 'חזקות' - יש לבקש לפחות חמש הוכחות מהאפשרויות הנותרות.
- ניתן לצרף הוכחות נוספות, שלא צוינו לעיל. הן ייבחנו על ידי הגורמים המתאימים.
לשון החוק
אזרחות מכוח לידה - תיקון מס' 4 לחוק (תש"ם-1980):
בשינוי לנוסח המקורי של סעיף (4) לעיל, מתייחס התיקון גם למקום הלידה של הילד.
משנת 1980 - לילד שנולד בחו"ל מוקנית האזרחות מכוח לידה, רק אם הוא דור ראשון לאדם שרכש את האזרחות מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות או לידה בישראל.
להלן נוסח סעיף 4(א) לחוק המתוקן:
"אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:-
(1) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;
(2) מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים:
(א) מכוח שבות
(ב) מכוח ישיבה
(ג) מכוח התאזרחות
(ד) מכוח לידה בישראל
לעניין סעיף זה - מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו - דיו שאותו הורה היה במותו אזרח ישראלי".
מכאן שאזרחות מכוח לידה מוקנית:
(א) לילד שנולד בישראל להורה שהוא אזרח ישראלי (מי שנולד בישראל להורה יהודי שאיננו אזרח ישראלי אבל הינו תושב הארץ ורשום במרשם האוכלוסין – מוקנית לו האזרחות הישראלית מכוח שבות (ולא מכוח לידה);
(ב) לילד שנולד בחו"ל לפני 18.11.1980 להורה שהוא אזרח ישראלי;
(ג) לילד שנולד בחו"ל אחרי 17.11.1980 להורה שהוא אזרח ישראלי, בתנאי שאותו הורה קיבל אזרחותו הישראלית מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות או לידה בישראל
מהנאמר לעיל נובע גם כי ילד שנולד בחו"ל אחרי 17.11.1980 להורה שקיבל אזרחותו הישראלית מכוח לידה בחו"ל - לא מוקנית לו האזרחות הישראלית (משום שהוא דור שני שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי שעזב את הארץ). במקרה כזה, חובה לבדוק זכאות לאזרחות של ההורה האחר, לפני הקביעה כי הילוד לא רכש אזרחות עם לידתו.
יודגש, שמי שנולד בישראל להורה יהודי שאיננו אזרח ישראלי אך הוא תושב הארץ ורשום במרשם האוכלוסין - מוקנית לו האזרחות הישראלית מכוח שבות ולא מכוח לידה.
למידע נוסף