עבור סינים רבים מילים אלו מתארות באופן מדויק את עמם. מילים אלו הן האמת גם עבור ישראלים רבים.  על אף השוני הגדול בין ישראל לסין, שתי המדינות חולקות היסטוריה דומה. הן שתי מדינות אשר עמיהן חוו תקופה של התחדשות לאומית מלווה בהצלחה אדירה.

למן ההתחלה הושיטה ישראל את ידה אל סין בידידות והייתה אחת מהמדינות הראשונות שהכירה בהקמתה של הרפובליקה העממית של סין. עמדה זו של ישראל לא נבעה רק מחכמתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, שהשכיל כבר באותה תקופה להבין את מקומה החשוב של סין בזירה הבינלאומית, אלא גם מתחושת ההערכה וההוקרה שחש העם היהודי כלפי סין על הכנסת האורחים שהעניקה לו במאה התשע עשרה ובחציה הראשון של המאה העשרים. בשעה שהיהודים נרדפו ונטבחו ברוסיה ובגרמניה הם מצאו, לא רק מקלט ומגן כי אם גם חום וידידות, בסין.

היום,  כאשר אנו חוגגים 20 שנה להיווסדות היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין ישראל לסין, אנו מביטים אחורה בגאווה על קשרי הכלכלה, המסחר והתרבות ההדוקים בינינו.  ישראל וסין עומדות בפני אתגרים דומים בתחומי חקלאות, וישראל חולקת עם סין את הטכנולוגיה המובילה בעולם ואת ניסיונה הרב בתחומי תעשייה והייטק.